התרגלנו לחשוב על הדוקטורט כאל מסע אל הבלתי אפשרי. אי שם מעבר להרי החושך שוכן לו אי קטן ושם במעבה היער, ממש בקצה, בתוך מערה עמוקה מאד יש באר, בתחתית הבאר ליד השלט זהירות נמר. מקבלים את הדוקטורט (המקור הוא כמובן דאגלאס אדאמס "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה").
המציאות היא שעם הנחיה נכונה ואכפתיות מצד המוסד האקדמי והתמדה ושמירה על תכנון זמן מצד הדוקטורנט. התואר לא רק שלא יהיה מסע אל הבלתי אפשרי - אלא שהוא יהיה חוויה קסומה אל העצמה אישית והגשמת חלומות.
הסוד במסע הקסום הזה אל עבר הרי הדוקטורט הוא ההקפדה על ההתמדה.
כמו שאומר המשפט הסיני החכם "חלוקי הנחל אינם חלקים בגלל העוצמה של המים - כי אם בגלל כוח ההתמדה שלהם". וכך גם אנחנו צריכים להתייחס לכתיבת הדוקטורט. אנחנו צריכים להתמיד. לקבוע שעות קבועות בזמן ולקבע אותם במרחב. כך כאשר הפעילות היומיומית מוצאת לעצמה התמדה בזמן-מרחב שלנו אנחנו נתמיד לבצע את הפעולה. צעד קטן, ועוד צעד קטן, נגיע אל היעד.
ההקצאה של הזמן-מרחב לביצוע פעילות הלמידה היומית מביאה להתמדה וההתמדה להצלחה.
מאפה מתחילים? מתחילים מהבחירה ללמוד. מיצרים את כוח התמדה הפנימי שמבוסס כרונולוגית ומרחבית אשר פועל באופן יומיומי. מתמידים להפעיל את זמן-מרחב הלמידה באופן תדיר. רק תתמידו בבחירה שלכם ללמוד. וכמה שיותר תתמידו לשמר את הזמן מרחב ההתמדה. הקסם לא יאחר לבוא.
