לימודים בחו"ל - פותחים חלון לעתיד טוב יותר

קצת מספרים על האקדמיה במדינת ישראל.אמנם קמצוץ אבל רלוונטי מאד.

במדינת ישראל יש כיום כ3000 פרופסורים. מספר זה אמנם נשמע גדול מאד. אבל למעשה הוא ההפך הגמור מזה - הוא פשוט מזערי להחריד. מה שהופך את המספר הזה למחריד עוד יותר הוא שהוא פשוט מגביל מאד את כמות הדוקטורנטים שהם יכולים להנחות. זאת לאור העובדה התמוהה ביותר שבמדינת ישראל, עקרונית, כל פרופסור מוגבל להנחיית 5 דוקטורנטים בלבד במקביל זה לזה. זאת ועוד, מסיבה לא ברורה, ככל הנראה בגלל עודף מתמיהה של אדמיניסטרציה סביב הדוקטורט, הדוקטורנטים העובדים במדינת ישראל יכולים, שלא באשמתם, למשוך את כתיבת הדוקטורט לעשור של כתיבה אם לא יותר. וכל אחד מאיתנו, ככל הנראה מכיר אישית איזה דוקטורנט שזה לקבל את התואר בחלוף עשור מיום תחילת העבודה עליו.

בישראל רק כ15% מהמוסדות האקדמאיים רשאים להנחות ללימודי דוקטורט (תלוי איך סופרים מוסד אקדמי - אבל זה כבר דיון אחר). בעולם יש כ100,000 מוסדות אקדמאים (כאלו שמעניקים תואר אקדמי וגם כאן תלוי איך סופרים), אם ניקח מתוכם אך ורק את 8000 המוסדות האקדמאים הממוקמים בדירוגים הגבוהים ביותר בדירוג האקדמי העולמי - אנחנו מגיעים למצב שאם אנו בוחרים מוסד אקדמי 1 מתוך ה8% הגובהים ביותר באקדמיה העולמית (8% מתוך 100,000 מוסדות אקדמאים בעולם) אנחנו מגיעים למספר מוסדות אקדמאים שהוא בערך פי 1000 ממספר המוסדות האקדמאים שיכולים להעניק לכם תואר דוקטור מוכר ואיכותי ללא כל צל של ספק (מדובר בשמנת של האקדמיה העולמית). פי 1000 מכמות המוסדות שיש במדינת ישראל שיכולים להעניק לכם תואר דוקטור. תואר דוקטור מכובד לפחות כמו התואר במדינת ישראל בעלת רמה אקדמית עולמית מוכחת. שהרי אם הם לא היו טובים - הם לא היו בטופ של הדירוג העולמי.

אז מבחינת כמות המנחים - אם פונים ל8% מהמוסדות האקדמאיים בעולם (לעשירון העליון של האקדמיה העולמית) אנחנו נחשפים ל- פי 1000 מוסדות אקדמאיים שיכולים להעניק לכם את התואר הנכסף מאשר כמות המוסדות האקדמאים שיכולים להעניק לכם תואר זה במדינת ישראל.

אבל מה בנוגע לתחומי המחקר? באופן טבעי. ככל שיש יותר פרופסורים זמינים עבורכם גם תחומי המחקר יהיו מגוונים יותר. קשה לי להגיד לכם את זה במספרים. אבל תחשבו על זה רגע...נניח שיש פי 1000 פרופסורים. למרות שלדעתי יש יותר אפילו יותר מפי 1000 פרופסורים כי יש אוניברסיטאות בעולם כמו אוניברסיטת ברצלונה שהיא אוניברסיטה אחת עם 67000 סטודנטים (על פי אתר האוניברסיטה). שזה בערך כמו האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, ואניברסיטת בן גוריון ביחד. כל הסטודנטים הללו צריכים שמישהו ילמד אותם.

אז כמה תחומי מחקר יהיו? פי 1000? אני לא באמת יודע פי כמה נושאי מחקר יש בפי 1000 מוסדות. אבל ברור שאם עומדים לרשותנו פי 1000 פרופסורים, אזי גם כמות קוווי המחקר שלהם תהיה גדולה פי כמה וכמה מתחומי המחקר של הקבוע 1 שמייצג, בהשוואה זו, את כמות קווי המחקר של הפרופסורים בישראל.

אז מה בעצם אמרנו? שיש בעולם לפחות פי 1000 אוניברסיטאות איכותיות שיכולים להעניק לכם תארים איכותיים מאשר בישראל. שיש לפחות פי 1000 פרופסורים מאשר בישראל. ושאנחנו לא יודעים פי כמה בדיוק קווי מחקר יש אבל ברור שיש פי כמה וכמה מאשר בשיראל - וכל זה באוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם. העשירון העליון של האקדמיה העולמית.

למי מיועדים הלימודים?

למי מיועדים לימודי הדוקטורט בחול? בעקרון הם מיועדים לאנשים בעלי קריירה. אנשים עובדים. עסוקים. שלא יכולים לעזוב הכל בכדי להגשים את החלום האקדמי שלהם. אנחנו בגאיה פיתחנו עבורכם פלטפורמה ייחודית בכדי להגשים את החלום הזה בקרב האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם. אז נכון שצריך להגיע מידי פעם לאוניברסיטה וצריך לעזוב את הבית ואת הילדים לתקופה מסויימת. אבל אתם מקבלים תמיכה מלאה דרך שרותי הלמידה מרחוק. ז

מחקר ישראלי - משמעות גלובלית

מחקר ישראלי - משמעות גלובלית

אנחנו אומרים בגאיה שלהיות אזרח העולם זה מחייב. מדובר בשינוי תודעתי קטן שצריך לעבור. להבין שלעשות דוקטורט בחול הופך אותנו תודעתית לאזרחי העולם. וככל שתקדימו להפנים זאת - כן ייטב. זירת המחקר היא ישראלית. יש רק נקודה אחת שחשוב לשמור בתודעה כשנכנסים לתהליך - משמעות גלובלית. אם אתם רוצים שפרופסור מחו"ל, בעל שם, בעל אינטרס מחקרי, ירצה להנחות אתכם. גם אם זירת המחקר שלכם ישראלית אתם צריכים לחשוב כל הזמן על משמעות הגלובלית של המחקר שלכם.